１０の軌跡

Pirkei Avot - 第5章、ミシュナー4

"Pirkei Avotの説明第5章ミシュナー4。 "エジプトの父親のために作られた10の奇跡、十の祝福、聖なるもの、エジプト人をエジプトに連れて来た祝福は、私たちの先祖が砂漠にあった40年間恵まれた場所にしようとする10の試練でした「なぜ、聖なる者は、祝福され、彼は祝福され、初めから血を持ってきたのですか？」血の疫病はどのようにしてイスラエルを豊かにしたのでしょうか、なぜGdは闇の疫病をもたらしましたか、エジプト出身について誰が幸せですか？それともエジプト？ 

Tractate Avot

第5章

私たちはエジプトの祖先に10の奇跡を起こしました

そして海上で10。

聖なる者の十十の船は、エジプトのエジプト人に祝福されています。

そして海上で10。

私たちは砂漠での場所を失ったことを確認しようとしましたが、

誰が言った： "そして私はこれを私と一緒に十度試して、彼らは私の声を聞かない" （Bamidbar 14:22） 。

ミシュナーの光で

10の奇跡は、エジプトの祖先たちのために作られました。十代の災害から生き延びました。聖なる者は、エジプトだけにもたらされ、イスラエルには与えられませんでした。

そして海上に10人がいて、 10人の奇跡が海上の父親になりました。 これらは次のとおりです。

A. "水は壊れていた"（出21:21）。

B. 海は一種のテントとなり、イスラエルはそれを記入しました。「あなたの王位の頭を頭の中に持って行かなければならない」（ハバク3:14）。

C. 「そしてイスラエルの人々は海に着きました」（出エジプト記14:29）と書かれているように、海底は乾燥してしまった。

D. 海の底は、イスラエルを追い求めたエジプト人が震え、粘土と粘土になった。「多くの水の物質」（ハバクク3:15）。

E. 海の凍った水は一片ではなく、建物の煉瓦や石のような小片が互いに並べられて書かれているように、「あなたはあなたと海を砕くでしょう」（テヒム33:13）。

そして。 凍った水は硬くなって岩のようになり、エジプトの頭が壊れてしまった。 書かれているように、「あなたはワニの頭を壊した」（同書）、エジプト人はワニと呼ばれていました。

G. 海は十二人のニンジンに由来しているので、イスラエルの子孫のすべての部族と部族は自分たちで自分の道を通過することができます。 書かれているように、「レゴは紅海の花束です」（テヘリム132：14）。

H. 水はサファイア、オニキス、ガラスのように凍った。 部族がお互いを見ることができるように、火の柱が輝きました。

I. 凍った水から、それらを飲む新鮮な水が出ました。

Y. 十分な水を飲んだ後、残りの水は凍って杭になる。 書かれているとおり、「水を積んで、液体の花瓶のように立っていた」（Shemot 15：8）。

彼は祝福され、エジプトのエジプト人を血、カエル、シラミ、ブドウ、ペスト、沸騰、雹、イナゴ、暗闇、初生の疫病をエジプトに連れてきた 。 あなたのサイン：

そして、海上の10 - 海の歌の言語の数として：

A. "海の水準"

B. "海で撮影"

C. 「紅海に溺れた」

D. "終わりの淵"

E. 「ダウン・イン・ザ・ディープ」

そして。 "敵の敵"

G. "ぶどう酒を破壊する"

H. "彼らはわらのように食べる"

I. "海として"

Y. "鉛のように分裂する"、合計10回の打撃。

そして、「あなたの右手の権利は混乱の地になるでしょう」という詩は、ヨセフと共にヤコフを葬するために起きた賃金に埋葬されたことが最大の関心事であることから、

「彼らは私を10回も試してきましたが、私の声では聞いていません」 - これは私たちの祖先が荒野にいた40年間神を作ることを試みた10回の試みです：

A. 紅海では、エジプト人が彼らを追いかけて攻撃した。 彼らはモーセに言った。「エジプトで墓を持たない者たちは、わたしたちを荒野で死ぬことはしません」（出14:11）。

B. マラにはこう記されています。「人々はモーセに言った、「どうすれば飲むのですか」。（シェモト15:24）

C. 中国の荒野で、「肉の鉢に座るとエジプトの地で主の手に死が來るように」（シュロト16：3）

D. バマン、それは言われているように： "彼らはモーセの言葉を聞かず、朝まで人を去らなかった"（シェモト16:20）。

E. バマン、それが述べられているように： "そして、七日目に彼らが人々から集まって彼らを集めるようになった"（同27:27）。

そして。 レピディムで言われたように、「人々はモーセに掛けて言った、「水を飲んで飲む」。

G. ホレブでは、黄金の子牛の行為の中で、「人々がアハロンに集まって、彼に言った、起きて、神が私たちを作りました」（レフ。

H. 燃え上がるときには、「人々は不平を言う人のようでした」（Bamidbar 11：1）。

I. 欲望の墓の中では、こう言われています。「そして欲望の欲望の中の偽りの言葉は、「彼らは誰が私たちに肉を食べさせるでしょうか」と言ったのです。

Y. パランの荒野では、スパイについては、「彼らは私を10回も試してもらえませんが、私の声では聞こえません」（22:22）。

父親の行為

私たちは現在のミシュナーで、聖なる者によってもたらされた10の災害についてエジプトのエジプト人に祝福されたことを学びました。そして、これについて賢者の言葉のいくつかを引用します：ジョブ（ジョブ32:22）彼の息子に悪をもたらすために突然、彼はそれを感じることができないように彼に持ち込み、聖なる者は彼を祝福し、彼がそこに帰ることができるようにファラオにすべての災害とストライキについて警告します（出典Rabbah 9）。

"主はモーセに言われた、「アーロンに言いなさい」（シェモト7:19） - ラビ・タンチュムは言った。なぜモーセの水道はなかったのでしょうか？ あなたがリオールに投げ込まれたときに歌われる水は、あなたが投げた法則ではありませんが、あなたの人生は、あなたの兄弟アハロン以外では消費されません」。

同様にMoshe Rabbeinuは、彼が死亡したエジプト人を埋めるために汚れが寄与したので、シラミの疫病でその泥を打たなかった。

なぜ、聖なる者、祝福された彼は、血を先に持って来たのですか？ ファラオとエジプトはLiorのために働いていたので。 全能者はモーセに言った。「神の言葉です。イバトンが離陸しました。

"川の上で"（出エジプト記19:19） - 水が作られたところで、血は "水の中のすべてのミッケー"（同書）に作られました。

そして、エジプト人が口から吐き出したものさえも、「エジプトの地方には血がありました」と述べられているように、血になった。

ラビ・エイボン・ハレーヴィ（Rabbi Avon HaLevi）は、「 血の疫病によってイスラエルが豊かになった 」と述べた。 どのように？ エジプト人とイスラエル人は一つの家にいて、水槽には水がいっぱいでした。 そして、エジプト人は釜に血を満たして行くでしょう。

そしてイスラエルは行って、そこから水を飲む。 エジプト人は彼にこう言います。あなたの手に水を与えて、それを与えると、あなたはエジプトの手に血を見つけるでしょう。

そして私は彼に言う、来なさい、私およびあなたは1つの皿から飲み、イスラエルは水を飲み、エジプト人は出血する。 エジプト人がイスラエルの血を血で取ったとき、彼は水を飲みました。 したがって、イスラエルの豊かさ（ミドラーシュ・タンフマ、古代バラ）。

"そしてカエルはエジプトの土地を覆った"（シェモト8：2） - ラビィ・アキバは言う：一つのカエルがエジプトの全土にあり、満たされていました。 ラビ・エレアザル・アザリアが彼に言った、「アキバ！ ウエストバンクであなたはどうですか？ 花嫁はあなたと、悩みや触手であなたに話します。一つのカエルが彼らに向かって口笛を吹いていて、彼らは来ました（サンヘドリン61b）。

"そして、ナイル川の鳥たちは、カエルを鳴らしてあなたの家にはいってきて、あなたの窯とトンネルの中に入った。"（シェモト7:28） - エジプト人は生地をこねてオーブンを止めた。 カエルが来てペーストに投げ込んで生地を食べさせ、オーブンに焼いてそれを検閲し、それに固執する（Shemot Rabbah 10）。

"ファラオはそれが霊であることを見た"（シェモト8:11） - 邪悪な者を通して：彼らが困っている限り、彼らは自分自身を抑え、問題が解決すると、彼らはカルコムムに戻ります（同書）。

"火災は雹の中で発火する"（シェモト9:24） - 雹の疫病では、奇跡が起きた（二重奇跡は雹の嵐の中にあり、雹の火は雹で燃えていた）。

ラビ・イェーダは言う：雹のフラスコはお互いを憎み、狭める。 王の戦争の時だった。 王は何をしましたか？ 彼らの間に平和を作り、王の使命を一緒にしました。 エジプトの戦争の時が終わって以来、神は彼らの間に平和を築いて、エジプトを打ちました。「雹の中に火と火が燃えていた」（Shemot 9:24）彼は火で焼かれた（Shemot Rabbah 12）。

"私は明日非常に重い雹を浴びるでしょう"（シェモト9時18分） - ゼヴィディベンレビは言った：彼は壁に傷を傷つけた。 彼は彼に言った：太陽がここに来るとき、雹は明日落ちるでしょう。

ラビ・ヨハナンは言った：イワシが来たとき、エジプト人は喜んで言った、 "集めて、彼らから取られ、それらを樽で満たす"。 彼は祝福された聖者です。「あなたが幸せである私があなたにもたらした疫病の邪悪な者！ "そして主は非常に強い海の精神に変わる"（同9：9） - これは西風であり、 "イナゴを運ぶ"などです。 - 暗闇の中で、そしてハラキンの樽の中で何が栄え、そして去ったのか（Shemot Rabbah 13）。

"そしてそれは暗い闇でした"（シェモト10:22） - ラヴ・アヴィディミは言った：その暗闇は2倍だった。 「三日のうちに彼の下から人が立ち上がった人はいなかった」（同書23）この3日間で座っていた人は立つことができず、立っていた人は座ることができず、横たわっていた人は立つことができなかった。

3日間の暗闇の間、雲はエジプトと暗いイスラエルで暗くなった。

そしてイスラエルはエジプト人の家に入り、彼らが持っていたすべてを見ました。 彼は祝福された聖者が「彼らの隣人によってどんな人にも尋ねなさい」と言ったときに（セモ11：2） - イスラエルはエジプト人に入り、一人一人を隣人に言うだろう：「私にあなたと同じ船を与えてください。彼らは私たちに嘘をつくことが好きだったでしょう - 彼らは暗闇の中で彼らを連れてきて、私たちは感じなかったでしょう（Midrash Tanhuma 21）。

エジプト人から彼らを守り、そこに富と栄誉を与え、エジプトを離れたくない恩人を抱えたイスラエルの犯罪者があったので、神はなぜ彼らの上に暗黒の疫病をもたらしましたか？それゆえ、神様は祝福され、3日間エジプトに暗闇をもたらしました。イスラエルは彼らの死者を集め、彼らを敵と見なすことができなくなりました（Midrash TanhumaとAra）。

「エジプト人は彼らが去ったときに喜びました」（テヒリム85:40）

ラビ・ベレキアは言った： なぜこれは似ていますか？

ロバに乗っていた男に。 ロバは彼がそれから出ることを望んで、彼はいつロバから降りたのですか？

彼がロバから下ったとき、その人は喜んでロバの喜びを感じました。そして、そのうちのどれがもっと幸せであるかわかりません。

イスラエルがエジプトにいたときにはエジプトに襲い掛かり、エジプト人はイスラエルがエジプトを出ることを望んでいました。イスラエルは主が来ることを望んでいた時、彼らが去って贖われたとき、彼らは幸せで幸せでした。エジプトは彼らが "

（Shochar Tov Kah）。

פרקי אבות- ביאור פרק ה' משנה ד' "ביאור לפרקי אבות פרק ה משנה ד". "ביאור למשנה ד בפרק ה של מסכת אבות" מתוך "ספר מעשי אבות של הרב דוד חדד": עשרה הנסים שנעשו לאבותינו במצרים, עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים, עשרה נסיונות ניסו אבותינו את המקום ברוך הוא במשך הארבעים שנה שהיו במדבר, מאמרים על עשרת המכות: למה לא לקו המים על ידי משה?, למה הביא הקדוש ברוך הוא מכת דם בתחילה?, כיצד ממכת דם העשירו ישראל?, למה הביא עליהם הקב"ה את מכת החושך?, מי שמח יותר ביציאת מצרים עם ישראל או מצרים?  מסכת אבות פרק ה משנה ד עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם וַעֲשָׂרָה עַל הַיָּם. עֶשֶׂר מַכּוֹת הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם וְעֶשֶׂר עַל הַיָּם. עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא בַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי" (במדבר יד, כב) . באור המשנה עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים - שניצלו מעשרת המכות, שהקדוש ברוך הוא הביא אותם למצריים בלבד ולא לישראל. ועשרה על הים - ועשרה ניסים נעשו לאבותינו על הים. ואלו הם: א. "ויבקעו המים" (שמות יד, כא). ב. נעשה הים כמין אוהל ונכנסו ישראל בתוכו שנאמר: "נקבת במטיו ראש פרזיו" (חבקוק ג, יד). ג. נעשתה קרקעית הים יבשה, כמו שכתוב: "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים" (שמות יד, כט). ד. קרקעית הים, אשר דרכו בה המצריים שהיו רודפים אחר ישראל נתחלחלה ונעשתה חומר וטיט, שנאמר: "חומר מים רבים" (חבקוק ג, טו). ה. המים הנקפאים בקרקע הים לא היו חתיכה אחת אלא חתיכות חתיכות כלבנים ואבנים של בנין המסודרות זו אצל זו, כמו שכתוב "אתה פוררת בעזך ים" (תהלים עד, יג), שנעשה כעין פירורים. ו. נתקשו המים הנקפאים ונעשו קשים כסלעים, וראשי המצריים נשברו בהם. כמו שכתוב: "שברת ראשי תנינים על המים" (שם), והמצריים נקראו תנינים. ז. הים נגזר לשנים עשר גזרים כדי שיעברו כל שבט ושבט מבני ישראל כל אחד לבדו בדרך שלו. כמו שכתוב: "לגו זר ים סוף לגזרים" (תהלים קלו, יד). ח. המים קפאו כספיר, שוהם וזכוכית. וזאת כדי שיוכלו השבטים לראות אלו את אלו, שעמוד האש היה מאיר להם. ט. מהמים הקפואים היו יוצאים מים מתוקים שהיו שותים אותם. י. לאחר שהיו שותים מהמים די צרכם, המים הנותרים היו נקפאים ונעשים ערימות. כמו שכתוב: "נערמו מים, נצבו כמו נד נוזלים" (שמות טו, ח). עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים - ואלו הם: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חושך, מכת בכורות. וסימנך: דצ"ך עד"ש באח"ב. ועשר על הים - כמנין לשונות מפלתם שבשירת הים: א. "רמה בים" ב. "ירה בים" ג. "טובעו בים סוף" ד. "תהומות יכסיומו" ה. "ירדו במצולות" ו. "תרעץ אויב" ז. "תהרוס קמיך" ח. "יאכלמו כקש" ט. "כסמו ים" י. "צללו כעופרת", סך הכל עשר מכות. והפסוק: "נטית ימינך תבלעמו ארץ" אינו בחשבון הנפילות, לפי שזו היא טובתן שזכו לקבורה בשכר שעלו עם יוסף לקבור את יעקב. עשרה נסיונות ניסו אבותינו את המקום ברוך הוא במדבר, שנאמר: "וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי" - אלו הם עשרת הנסיונות שניסו אבותינו את הקב"ה במשך הארבעים שנה שהיו במדבר: א. על ים סוף, שכשהמצריים רדפו אחריהם והשיגום. אמרו למשה: "המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר" (שמות יד, יא). ב. במרה, שנאמר שם: "וילונו העם במשה לאמור מה נשתה" (שמות טו, כד). ג. במדבר סין, שאמרו שם: "מי ייתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר" (שמות טז, ג). ד. במן, שנאמר: "ולא שמעו אל משה ויותירו ממנו אנשים עד בוקר" (שמות טז, כ). ה. במן, שנאמר: "ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט" (שם שם, כז). ו. ברפידים, שנאמר: "וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה (שם יז, ב). ז. בחורב - במעשה העגל, שנאמר: "ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלוהים" (שם לב, א). ח. בתבערה, שנאמר: "ויהי העם כמתאוננים" (במדבר יא, א). ט. בקברות התאווה, שנאמר: "והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה... ויאמרו מי יאכילנו בשר" (שם שם, ד). י. במדבר פארן - בעניין המרגלים, שנאמר: "וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי" (שם יד, כב). מעשי אבות למדנו במשנתנו על עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים , נביא כמה מאמרי חז"ל על כך. נאמר בספר איוב (איוב לו, כב): "הן אל ישגיב בכוחו, מי כמוהו מורה"– בנוהג שבעולם, בשר ודם שהוא מבקש להביא רעה על שונאו. פתאום מביא עליו עד שלא ירגיש בו, והקב"ה מתרה בפרעה על כל מכה ומכה כדי שישוב בו (שמות רבה ט). "ויאמר ה' אל משה אמור אל אהרן" (שמות ז, יט) – אמר רבי תנחום: למה לא לקו המים על ידי משה? אמר לו הקב"ה למשה: המים ששמרוך בשעה שהושלכת ליאור אינו דין שילקו על ידך, חייך לא ילקו אלא על ידי אהרן אחיך (שם). וכן משה רבינו לא היכה את העפר במכת הכינים מפני שהעפר עזר לו להטמין את המצרי שהרג. למה הביא הקדוש ברוך הוא מכת דם בתחילה? לפי שהיו פרעה והמצריים עובדים ליאור. אמר הקב"ה למשה: לך והכה את אלהיהם לפניהם. משל הדיוט אומר: מחו אלהיא ויבעתון כמריא (פירוש: לקו האלים ויבהלו הכמרים). שאין הקב"ה נפרע מן האומה אלא אם כן נפרע מאלוהיה תחילה. "על נהרותם" (שמות ז, יט) – בכל מקום שהיו מים נעשו דם, "ועל כל מקוה מימיהם" (שם) – אפילו מה שהיה בקיתון נעשה דם. ואפילו מה שהיה המצרי רוקק מתוך פיו נעשה דם, שנאמר: "והיה דם בכל ארץ מצרים" (שם שם, כ). אמר רבי אבון הלוי: ממכת דם העשירו ישראל . כיצד? היו המצריים וישראל נתונים בבית אחד, והיתה הגיגית מלאה מים. והיה המצרי הולך למלאות הקיתון מתוכה ונעשית דם. וישראל הולך ושותה מים מתוכה. והמצרי אומר לו: תן לי בידך מעט מים – ונותן לו, נמצאו ביד מצרי דם. ואומר לו: בוא אני ואתה נשתה מן קערה אחת, והיה ישראל שותה מים והמצרי דם. וכשהיה מצרי לוקח מים מישראל בדמים – היה שותה מים. מכאן העשירו ישראל (מדרש תנחומא הקדום וארא). "ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים" (שמות ח, ב) – רבי עקיבא אומר: צפרדע אחת היתה ומילאה כל ארץ מצרים. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה: עקיבא! מה לך אצל הגדה? כלה מדברותך ולך אצל נגעים ואהלות – צפרדע אחת הייתה, שרקה להם והם באו (סנהדרין סז:). "ושרץ היאור צפרדעים ועלו ובאו בביתך... ובתנורך ובמשארותך" (שמות ז, כח) – כשהיתה המצרית לשה את העיסה ומסקת את התנור. היו באים הצפרדעים ויורדין לתוך העיסה ואוכלין את הבצק, ויורדין לתוך התנור ומצננין אותו ונדבקין בפת (שמות רבה י). "וירא פרעה כי היתה הרוחה" (שמות ח, יא) – כך דרך הרשעים: כל זמן שהם בצרה הם מכניעים עצמם וכיון שהצרה עוברת הם חוזרים לקלקולם (שם). "ואש מתלקחת בתוך הברד" (שמות ט, כד) – במכת הברד נעשה נס בתוך נס (נס כפול היה במכת הברד, שהאש היתה בוערת בתוך הברד). רבי יהודה אומר: צלוחיות של ברד שונאים וצרים זה לזה. לימים הגיע זמן מלחמתו של המלך. מה עשה המלך? עשה שלום ביניהם והלכו ועשו שליחות המלך ביחד. כך גם אש וברד שונאים וצרים זה לזה, כיון שהגיע זמן מלחמתה של מצרים, עשה הקב"ה שלום ביניהם והכו במצרים, שנאמר: "ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד" (שמות ט, כד). היה יושב המצרי – נכוה בברד, עומד – נכוה באש (שמות רבה יב). "הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאוד" (שמות ט, יח) – זבדי בן לוי אמר: שרט לו שריטה על הכותל. אמר לו: כשתגיע השמש לכאן ירד מחר הברד. אמר רבי יוחנן: כיון שבא הארבה שמחו המצריים, אמרו: נקבוץ ונשלוק מהם ונמלא מהם חביות. אמר הקדוש ברוך הוא: רשעים, במכה שהבאתי עליכם בה אתה שמחים! מיד "ויהפך ה' רוח ים חזק מאוד" (שם י, ט) – זה רוח מערבית, "וישא את הארבה וגו' ", מהו "לא נשאר ארבה אחד"? – אפילו מה שבקדרות ובחביות מלוחין פרחו והלכו להם (שמות רבה יג). "ויהי חושך אפלה" (שמות י, כב) – אמר רב אבדימי: אותו חושך כפול ומכופל היה. "ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים" (שם שם, כג) – בשלשת ימים אלו כל מי שהיה יושב – לא היה יכול לעמוד, והעומד – לא יכל לישב, ומי שהיה רבוץ (שוכב) – לא היה יכול לזקוף. בשלשת ימי האפלה היה הענן מחשיך למצרים ומאיר לישראל. והיו ישראל נכנסים לתוך בתיהם של המצריים והיו רואים כל מה שיש להם. ובשעה שאמר להם הקב"ה: "וישאלו איש מאת רעהו" (שמות יא, ב) – היו ישראל נכנסים אצל המצריים ואמר כל אחד ואחד לשכנו: השאילני את אותו הכלי שיש לך, הרי הוא במקום פלוני. באותה שעה היו המצריים אומרים: אילו היו רוצים לשקר בנו – היו נוטלים אותם בימי החושך ולא היינו מרגישים (מדרש תנחומא שמות כא). למה הביא עליהם הקב"ה את מכת החושך? לפי שהיו בישראל פושעים, שהיו להם פטרונין (מגנים, אנשים שהיו נוטים להם חסד ומטיבים עמם) מן המצריים, והיה להם שם עושר וכבוד, ולא היו רוצים לצאת ממצרים. אמר הקדוש ברוך הוא: אם אביא עליהם מכה בפרהסיא וימותו, יאמרו המצריים: כשם שנענשנו כך גם נענשו הם. לפיכך הביא הקב"ה על המצריים את החושך שלשה ימים, כדי שיהיו ישראל קוברין מתיהן ולא יהיו רואים אותם שונאיהם (מדרש תנחומא וארא). "שמח מצרים בצאתם" (תהלים קה, לח) אמר רבי ברכיה: משל למה הדבר דמה? לבעל בשר שהיה רוכב על חמור. החמור מקווה אימתי ירד לו ממנו, והוא מקווה, אימתי ירד מן החמור. כיון שירד מן החמור שמח האדם, ושמח החמור, ואין אנו יודעים מי מהם שמח יותר?... כך גם כשהיו ישראל במצרים , היו המכות באות על המצריים, והיו המצריים מקווים אימתי יצאו ישראל ממצרים, וישראל מקווים אימתי יגאלם הקב"ה. וכיון שיצאו ונגאלו היו אלו שמחים ואלו שמחים, ואין אנו יודעים מי שמח ביותר – עד שבא דוד ואמר: "שמח מצרים בצאתם" (שוחר טוב קה).